בטון חשוף הוא החומר שהכי הרבה לקוחות מבקשים והכי מעט יודעים מה הם מבקשים. הוא לא נצבע, הוא לא מתוקן והוא לא אחיד. כתם, בועה או קו יציקה נשארים שם לכל אורך חיי הבניין. זה בדיוק היתרון שלו וגם הסיבה שהוא נכשל כשמתייחסים אליו כאל גימור רגיל.
שלושה דברים מסכמים עם הקבלן לפני היציקה הראשונה. סוג התבניות ומספר השימושים החוזרים בהן, כי תבנית עייפה משאירה סימן. מיקום קווי היציקה, שנקבעים על ידינו בתוכנית ולא על ידי הקבלן באתר לפי נוחות. ושדה ניסיון: קיר של שני מטר על שני מטר שנוצק באותם חומרים ובאותה שיטה, מאושר בכתב, ומשמש אחר כך אמת מידה לכל השאר.
מה קורה עם הזמן. הבטון מכהה בשנתיים הראשונות, לא באופן אחיד אלא לפי כיוון וחשיפה לגשם. בחזית דרומית זה כמעט לא נראה. בחזית שמקבלת גשם ישיר מופיעים פסים אנכיים מתחת לכל בליטה, וזו הסיבה שאנחנו מתכננים אף מים בכל שפה אופקית, גם כשהיא לא נראית מהרחוב.
ובקרבת ים יש שיקול נוסף. בווילה בהרצליה החזית המערבית עברה טיפול הידרופובי לפני המסירה, וההמלצה היא לחזור עליו כל שנתיים. זה חלק ממה שנמסר ללקוח בסוף הפרויקט, יחד עם רשימת הספקים והמפרטים, כי בית שדורש תחזוקה וזה לא נאמר לבעליו הוא כשל תכנוני ולא כשל חומר.